לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (ע"פ 19562-10-10 כבוד השופטים א' טל- סג"נ, ק' רג'יאנו ור' אמיר), בו התקבל ערעורה של המשיבה 2 - הסנגוריה הציבורית, על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (ת"פ 3927/07, כבוד השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) אשר בה נדחתה בקשת הסנגוריה הציבורית לשחררה מייצוג המשיב.
כנגד המבקש הוגש כתב אישום בת"פ 3927/07 המייחס לו עבירות של בריחה ממשמורת חוקית; התפרצות למקום מגורים; גניבת רכב; שימוש ברכב ללא רשות ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. הליך זה מתקיים בפני בית משפט השלום בראשון לציון, כאשר בעת הזאת הסתיימה פרשת התביעה ועומדת להיפתח פרשת ההגנה. לאורך ההליך יוצג המבקש על ידי סנגור שמונה לו מטעם הסנגוריה הציבורית.
במסגרת ההליך, הוגשה לבית משפט השלום בקשה על יד המבקש לשחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוגו. ביום 8.4.2010 דחה בית משפט השלום את הבקשה. על החלטה זו ערער המבקש לבית משפט המחוזי מרכז (ע"ח 1541-05-10), אשר ביום 13.5.2010 דחה את הערעור, וקבע כי עו"ד וייס ימשיך במלאכת ייצוגו של המשיב. עם תום פרשת התביעה, הגישה הסנגוריה הציבורית עצמה בקשה לבית משפט השלום, להשתחרר מייצוגו של המבקש. ביום 15.9.2010 דחה בית משפט השלום את הבקשה, וקבע כי לא חל שינוי נסיבות מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.5.210 בעניין זה. על החלטה זו, ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי מרכז. ביום 20.10.2010 קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, ושחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוגו של המבקש.
מכאן הבקשה שלפניי בגדרה טוען המבקש, כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בחוסר סמכות, מאחר שחוק הסנגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995 לא מקנה זכות ערעור על החלטה בדבר בקשה להשתחרר מייצוג. עוד טוען המבקש, כי לסנגוריה כלל לא הייתה נתונה רשות לערער לבית המשפט המחוזי, שכן היא אינה צד בתיק. בנוסף טוען המבקש כי הוא לא נכח ואף לא יודע על דבר קיומו של הדיון בפני בית המשפט המחוזי.
מנגד טוענת הסנגוריה הציבורית, כי הדין הבקשה להידחות שכן אינה מעלה כל סוגיה משפטית החורגת מעניינו הצר והמיוחד של המבקש. בנוסף טוענת הסנגוריה, כי ערעורה על החלטת בית משפט השלום הינו מעוגן בדין. שכן, בית משפט זה כבר הכיר בעבר בזכותה של הסנגוריה הציבורית עצמה לערער על החלטת ביניים, שלא לשחררה מייצוג נאשם. בנוסף טוענת הסנגוריה, כי אומנם, לנאשם זכות להיות נוכח בדיון המתקיים בעניינו, אולם שעה שידע המבקש על הדיון ובחר שלא להתייצב אליו, רשאי היה בית המשפט לדון בעניינו אף בהעדרו.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הסנגוריה הציבורית ובהחלטותיהן של הערכאות הקודמות, נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' אור מצת (הדר חיפה), פ"ד לו(3) 123 (1982). בענייננו, חרף טענות המבקש, לא מצאתי בבקשתו כל עילה שתצדיק מתן רשות ערעור.
מעבר לנדרש יוער, כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי דיון בערעור יהיה בפני בעל דין, אלא אם הוא הוזמן ולא התייצב. מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 19.10.2010 עולה, כי המבקש סירב להתייצב לדיון. על כן, אין לו על מי להלין אלא על עצמו, על שלא נכח בדיון בעניינו. כמו כן, בית משפט זה כבר הכיר בזכותו של סנגור לערער באופן עצמאי על החלטה שלא לשחררו מייצוג נאשם (ראו: בג"ץ 4689/94 אבי יצחק נ' השופט צמח, פ"ד מח(5) 70 (1994); ע"פ 4865/09 עו"ד אביגדור פלדמן נ' בית המשפט המחוזי תל אביב, פס' 5 לפסק הדין (לא פורסם, 9.7.2009), וממילא הוכרה אף זכותה של הסנגוריה הציבורית עצמה לערער (ראו לדוגמא: 7335/05 הסנגוריה הציבורית, מחוז נצרת נ' מדינת ישראל פ"ד ס(2) 346 (2005)).
זאת ועוד, בחינת עניינו של המבקש מעלה, כי הוא עצמו שב וביקש מבית המשפט לשחרר את עו"ד וייס מייצוגו. יתרה מכך, במסגרת תגובתו לבקשת הסנגוריה לשחרור מהייצוג הוא אמר כי: "קו הגנתי כבר נפגע, ראיות חשובות הועלמו... לאור האמור מבקש ליצג את עצמי". על כן, נוכח הדברים המובאים ולאור התנהלותו של המבקש אל מול בא כוחו והסנגוריה הציבורית, צדק בית המשפט המחוזי מששחרר את הסנגוריה מייצוגו.
על אף האמור, במידה ויחליט המבקש כי הוא רוצה באופן כנה בייצוג על ידי בא כוח מטעם הסנגוריה הציבורית, תוך שיתוף פעולה עימו, הוא יוכל לשוב ולבקש מבית המשפט למנות לו סנגור מטעמה של הסנגוריה הציבורית.
בשל מועד הדיון הקרוב בעניינו של המבקש בבית משפט השלום, שאמור להתקיים ביום 7.12.2010, יעביר שירות בתי הסוהר את החלטה זו אל המבקש עוד היום.
סוף דבר הבקשה נידחת.
ניתנה היום, כ"ח כסליו התשע"א (5.12.2010).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. תר
מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il